זו שאלה שמגיעה כמעט תמיד – ולפעמים עוד לפני השאלה הרפואית עצמה.
נשים רבות אומרות: "אני יודעת איך להתמודד עם עצמי, אבל איך אני מספרת לילדים?" או "אני לא רוצה להלחיץ את ההורים שלי לפני שיש תשובות."
החדשות הטובות הן שאין דרך אחת נכונה.
אם עדיין אין אבחנה ברורה, אפשר להגיד בפשטות שיש בדיקות נוספות ושכרגע מחכים להבין יותר.
מול ילדים צעירים, בדרך כלל עדיף מסר פשוט, יציב ומרגיע. ילדים גדולים יותר לרוב מזהים שמשהו קורה, ואז עדיף לתת מידע מותאם גיל מאשר להשאיר אותם לדמיון.
גם מול בני זוג לפעמים יש פער – יש מי שרוצה לדבר כל הזמן ויש מי שמעדיף שקט. חשוב להגיד בצורה ברורה מה את צריכה כרגע.
לא כל המשפחה חייבת לדעת הכול בכל שלב. מותר לשמור חלק מהמידע לעצמך עד שתרגישי מוכנה.