גרד או עקצוצים באזור השד, על הפטמה, בשד אחד או בשני השדיים, אשר אינם חולפים אף לאחר השימוש בתכשירים מקלים שונים עשויים להוות רמז או סימן לסרטן שד, ועל כן - מחייבים בדיקה. מצד שני, מי מאיתנו לא חשה, מידי פעם, גירוד בשד או בפטמה.
אם כן, מתי גרד בשד עלול להוות סכנה?
ממה עלול גרד בשד להיגרם?
ישנם לא מעט גורמים העלולים לגרום לתחושת גירוד בכלל הגוף ובעיקר בשד, כדוגמת טפילים (כינים, כיני גוף, פרעושים וכד'), יובש בעור, כימיקלים חריפים, מצבים הורמונאליים (היריון, וסת או גיל המעבר), מחלות ודלקות עור נקודתיות, מפושטות או כרוניות (כגון פסוריאזיס), נטילת תרופות מסוימות וכן הלאה. במרבית המקרים, המדובר בלא-כלום - במקרים של גרד פשוט שמריחת משחה או נטילת אנטי-היסטמינים, במקרים הנדירים יותר, הגרד בשד עלול להעיד על בעיה מורכבת יותר, אפילו - על סרטן השד.
הגורמים הנפוצים להופעתו של גרד בשד (על פי סדר דרגת שכיחותם)
תגובה אלרגית - בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית במקרי האלרגיה, בין אם החשיפה לאלרגן מתרחשת ישירות או בעקיפין, במגע או בשאיפה. האלרגנים המצויים כיום הם רבים, וביניהם חומרי טיפוח וקוסמטיקה, מזון, חומרי ניקוי ודטרגנטים, צמחים, פרחים, בעלי חיים וכן הלאה. התגובות האלרגיות אינן מופיעות בהכרח בשל מגע של אזור מסוים בגוף עם האלרגן, והן עשויות להיות מפושטות ולהופיע גם באזורים שלא באו עימו במגע ישיר. כל תגובה אלרגית שמקורה בלתי מזוהה ושאינה חולפת תוך מספר ימים מצריכה בדיקת רופא משפחה, שבמקרה הצורך יפנה אתכם לרופא המומחה המתמחה בטיפול במקרים דומים.
מחלות / מצבי עור - מחלות ומצבי עור כגון אסתמה של העור, אקזמה, חררה (פצעוני זיעה) או פסוריאזיס עלולים לגרום לגירוד בשד. במקרים אלה, לרוב, הגרד לא יהיה מוגבל לאזור השד ויופיע באזורי גוף נוספים, אבל כל מצב כזה הוא ייחודי ויש לו "כללים" משל עצמו.
נטילת תרופות - כל תרופה יוצאת לשוק כשהיא מלווה בעלון המכיל שורה ארוכה של תופעות לוואי אפשרויות, וגרד הוא אחת מהשכיחות ביותר שבהן. יחד עם זאת, ישנם תרופות שבנוגע להן, הסיכון לגרימת תגובה עורית חמורה וקשה הוא גדול יותר. ברשימה זו, ניתן למצוא את התרופות נוגדות הפרכוסים, התרופות נוגדות הדלקת השייכות לקבוצת ה-NSAIDS וסוגי האנטיביוטיקה השייכים לקבוצת תרופות הסולפה.
טפילים - הטפיל המקושר ביותר לגרד הוא הסקביאס (סרקופטס סקביי) אותו קרציון החופר מנהרות תת-עוריות, מתרבה ומדבק מאד בין אדם לאדם. אולם ישנם טפילים נוספים שעקיצתם עלולה לגרום לתגובה אלרגית המלווה בגרד - כינים, פרעושים, פשפשי המיטה, יתושים וכן הלאה.
היריון והנקה - נשים הרות או מניקות מתמודדות, לא פעם, עם גירוד בשד אחד או בשני השדיים עקב השינויים הגופניים המתבטאים גם בשדיים, מתיחתו של העור וייצור החלב. אותם קרעים בעור אשר נגרמים עקב גדילתם של השדיים במהלך ההיריון, לרוב, יאופיינו, בעיקר, בסימני המתיחה המוכרים, אולם יאופיינו גם בגרד מטריד. לפעמים, בעת ההנקה, העור שסביב לפטמות נוטה להתייבש, להיות רגיש ולגרד.
מצבי בריאות מערכתיים שונים - לעיתים, גרד בעור עשוי להוות סימפטום אחד מיני מספר סימפטומים המצביעים על מצב של חוסר איזון בגוף. כך שהגרד בשד עלול להיות מלווה בסימפטומים הנוספים ולהעיד על בעיה הקיימות במערכות שונות בגוף - אי ספיקת כליות, אבנים בדרכי המרה, חסימה של דרכי המרה וכן הלאה.
סרטן השד
סרטן השד - המצב הקיצוני ביותר (אולם גם הגורם הנדיר ביותר) של גרד בשד, אולם בשל חשיבותו נרחיב בנוגע אליו.
מחלת פאג'ט
מחלת פאג'ט (Paget’s Disease of the Nipple/Breast) נחשבת לסוג נדיר-יחסית מבין סוגי סרטן השד. בקרב גברים המחלה נחשבת כנדירה מאד ומרבית המאובחנים כלוקים בה הן נשים שעברו את גיל חמישים. אולם, יחד עם זאת, מוכרים לרפואה גם מקרים של נשים צעירות יותר שלקו בה.
בקרוב ל-50% מהמקרים המאובחנים במחלת פאג'ט, המחלה מופיעה, במקביל, להתפתחותו בשד של גידול סרטני חודרני. המחלה, אשר פוגעת, לרוב, באזורי הפטמה ועטרת הפטמה (המכונה Areola), מאופיינת בסימפטומים הדומים מאד לגירוי דרמטיטיס בעור. בין הסימפטומים הדומים - הופעת קשקשת או קילוף בעור שבאזור הפטמה, הופעתם של סימפטומים הדומים לתופעות האקזמה (הפרשות, הופעתו של קרום קשיח או התפתחות עור קשה באזור הפטמה ו / או העטרה), אודם וגרד. אולם, מאידך, מחלת פאג'ט עשויה להיות מאופיינת גם בתופעות שאינן מאפיינות את מצבי העור שהזכרנו - הפרשה צהבהבה או דמית מהפטמה, הופעת פטמה הפוכה, "השתטחות" הפטמה, הופעת גוש מתחת לעטרת הפטמה וכד'.
בדומה לסוגי סרטן האחרים, גם בטיפול במחלת פאג'ט ישנה חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדמים ככל האפשר. אולם, מאחר ולעיתים, הסימפטומים דמויי-הבעיה העורית שמציגה מחלת פאג'ט עשויים לחלוף בעצמם, ללא טיפול (במיוחד בשלביה הראשונים של המחלה) קל מאד להתעכב ולא לפנות לקבלת אבחון בזמן. חשוב לציין, כי בניגוד למצבים שמקורם בעור, במקרים של מחלת פאג'ט, התסמינים שבים ומופיעים לאחר זמן-מה.
יחד עם זאת, דמיון זה בין מחלת פאג'ט לבעיות מינוריות-יחסית בעור, הוא הגורם השכיח לכך כי מקרים רבים של מחלת פאג'ט אינם מאובחנים כהלכה ובזמן, ולעיתים, עלול לחלוף גם פרק זמן של חצי שנה ומעלה, עד שהמחלה מאובחנת.
מתי חשוב לפנות לרופא בשל גרד בשד?
במרבית המקרים, גרד בעור עשוי להצביע על חוסר איזון ספציפי בגוף, בעיה נקודתית ומינורית הדורשת ממך מעט מאד התייחסות, למשל, מריחת משחה המקלה על הגרד.
באם הטיפול אינו גורם לשיפור, או באם בנוסף לגרד ישנן תופעות נוספות כאודם בשד, הופעת גוש, הפרשה מפטמה- רצוי לפנות לכירורגית שד על מנת לשלול ממצא ממאיר בשד.
לעתים תישלחי ליעוץ רופא.ת עור על מנת לנסות טיפול נוסף.
איך ניתן לברר גרד בשד?
באם הטיפול המקומי לשד – קרם או משחה סטרואידלית לא יובילו להטבה תתבקשי לחזור לכירורג.ית השד המטפל.ת על מנת לסיים את הבירור. הדרך הטובה ביותר לשלול ממאירות הינה בביופסיה לאזור הגרד.
ביופסיה עורית תבוצע על ידי הכירורג המטפל. זאת תחת הרדמה מקומית ונטילת פיסת רקמה עור, לאחריה יונח תפר שיוסר לאחר כ-10 ימים.
תשובת הביופסיה לרוב מגיעה תוך 5-14 ימים ובה נדע מה טיב הממצא.
לסיכום,
רוב אירועי הגרד בשד שפירים, אך אם לא חולפים תוך מספר ימים יש לבצע בירור קפדני לשלילת ממצא חשוד המסביר גרד.
ואם יש ספק- אין ספק- גשי להיבדק!
