על ממוגרפיה, אולטרסאונד שד, Birads ומה שביניהם

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בישראל, למעלה מ- 5500 נשים מאובחנות מידי שנה. למרות שכיחותו, סרטן השד הוא גם מסוגי המחלה שניתן להילחם בהם בקלות הרבה ביותר על ידי גילוי מוקדם. למעשה, הגילוי המוקדם הוא גורם מרכזי בסיכויי ההחלמה – לנשים שאובחנו מוקדם סיכוי של כ-92% להחלים מן המחלה. בארץ, תכנית לאומית לגילוי סרטן השד קיימת משנות ה-90 וכוללת בדיקות סקירה מוקדמת, שיפור המודעות למחלה וחשיבות האבחון בשלבים הראשוניים שלה. הבדיקה המזוהה ביותר עם גילוי מוקדם של סרטן השד היא בדיקת הממוגרפיה.

איך הבדיקות מבוצעות? האם יש תופעות לוואי? מתי מבצעים ממוגרפיה ומתי אולטרסאונד שד? איך מפענחים את התוצאות? מה זה BIRADS? את התשובות לשאלות אלו ורבות אחרות תוכלו למצוא במדריך המקיף שערכנו עבורכן – כל המידע על ממוגרפיה ואולטרסאונד שד במקום אחד.

מהי ממוגרפיה? איך מבצעים את הבדיקה? 

ברמה הבסיסית, ממוגרפיה היא בסך הכל צילום רנטגן של השד. המטרה שלה היא לבדוק את הימצאותן של רקמות חריגות בשדיים כדוגמת גושים והסתיידויות. הממוגרפיה נחשבת לבדיקת הסקר החשובה ביותר לאבחון מוקדם  ובכוחה לאתר כ-65% עד 90% ממקרי סרטן השד.

הצילום נעשה בעמידה במכונה ייעודית הפולטת כמות קרינת רנטגן מייננת קטנה. לפני הבדיקה תתבקשי להסיר תכשיטים מהצוואר ובית החזה ולהסיר את החולצה והחזיה. במהלך הבדיקה, המכונה מפעילה לחץ מתון על השד המונח בין שני משטחים קשיחים. המטרה של הלחץ כפולה: לגרום לרקמות השד "להתפרס" כך שלא יסתירו זו את זו ולגרום לשד להיות "דק" יותר כך שיהיה צורך בפחות קרינה לביצוע הצילום. הבדיקה עצמה נמשכת מספר שניות בלבד במהלכן תתבקשי לא לזוז ולעצור את הנשימה (כדי למנוע טשטוש של התמונה המתקבלת). בזמן הבדיקה כל שד מצולם בשתי תנוחות כך שלמעשה יתקבלו 4 תמונות (לבעלות שתלים בחזה מקובל לעשות תמונות נוספות).

למרות היעילות הגבוהה של הממוגרפיה באבחון מוקדם חשוב לדעת שיש לה מגבלות. לעיתים, הבדיקה יכולה לפספס נוכחות של גוש בשד במיוחד לבעלות שד צפוף (עוד על כך בהמשך), היא יכולה להצביע על ממצא חשוד שיתברר כתקין לחלוטין לאחר בירור מעמיק והיא לא מחליפה בדיקה ידנית של כירורג שד אלא מצטרפת למכלול הבדיקות שניתן וצריך לעבור לגילוי מוקדם של סרטן השד.

מתי מבצעים ממוגרפיה? 

ממוגרפיה מבוצעת באחד משני מצבים: כסקירה שגרתית לגילוי מוקדם של סרטן השד או כאשר בדיקה אחרת העלתה ממצא חריג (למשל אישה בת 40 שהרגישה גוש בבדיקה עצמית). על פי הנחיות משרד הבריאות:

• כל אישה מעל גיל 50 ועד גיל 75 צריכה לעבור ממוגרפיה אחת לשנתיים.
• נשים החל מגיל 40 להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד או שתי חולות מדרגה שניה, או שחלו בעצמן בעבר צריכות לעבור ממוגרפיה אחת לשנה.

בכל מקרה בו הינך מרגישה גוש בשד שלא היה שם קודם, אם את מרגישה שינויים כלשהם במבנה השד או אם את חושבת שמשהו אחר אינו כשורה אל תהססי לפנות לבירור רפואי, אל תמתיני לגיל המומלץ לביצוע ממוגרפיה – התייעצי עם רופא.

האם הבדיקה כואבת? האם יש תופעות לוואי? 

נשים רבות חוששות מכאב בזמן הבדיקה ונמנעות ממנה למרות החשיבות הגבוהה שלה באיתור מוקדם של סרטן השד. אחד החששות נובע מהצורך ללחוץ את השד בזמן הממוגרפיה. חלק מהנשים שעברו את הבדיקה אכן מדווחות על אי נוחות ואפילו כאב אך אלו נמשכים שניות בודדות ולא נוטים להמשיך אחרי שהממוגרפיה מסתיימת. חשש נוסף הוא החשיפה לקרינה למרות שכמות הקרינה המשמשת לצורך הבדיקה מזערית ואינה נחשבת למסוכנת. עם זאת, ישנה טענה שבדיקות מרובות לאורך שנים אכן מעלות את הסיכוי לחלות בסרטן אך מקובל להניח שהתועלת באבחון מוקדם עולה על הסיכון הזה.

מעבר לכך, לממוגרפיה אין תופעות לוואי נוספות, את לא אמורה להרגיש דבר לאחר שהבדיקה תסתיים. אחרי הממוגרפיה תוכלי לחזור לעבודה, להמשיך לסידורים, לעשות פעילות גופנית ופשוט להמשיך בשגרת יומך כרגיל.

המלצת מטופלות

אורית, קריית אונו:
"סמדר יקרה היה העונג להכיר אותך "אומרים שלא מספיק רק ללמוד רפואה…צריך גם להיות אנושי ולתת גם סימפטיה, וזה מה שהופך אותך לרופאה מעולה" "הזמן שהקדשת לענות לשאלותיי, לשבת איתנו, להסביר ולהרגיע, בסבלנות רבה נסכת על פניך ארשת רגועה ושלווה ובכך החזרת לחיינו את האופטימיות והתקווה" תודה ענקית את רופאה מדהימה"

ר, תל אביב:
"הגעתי לד"ר סמדר בעקבות ממוגרפיה חשודה כרעם ביום בהיר. סמדר מהרגע הראשון היתה נוכחת. ראתה אותי והרעיפה עליי אמפתיה. הנחתה וליוותה לאורך הבירורים השונים. התפעלתי מהתשומת לב המיידית שלה והמענה השוטף. לבסוף התקבלו תוצאות והוחלט על ניתוח כריתה מלאה ושחזור. סמדר עם הרבה בטחון ומקצועיות הסבירה את התהליך מא' עד ת'. לא השאירה מקום לתהיות וחששות. קידמה את הניתוח במהירות בזק. היתה כל כולה שם במקצועיות מרשימה לצד הכלה וסבלנות. בזכות האוירה שיצרה התמסרתי לניתוח בלב שלם כשאני יודעת שהיא אמונה על ההצלחה שלו והייתי רגועה ושלווה. אני יומיים אחרי הניתוח. כבר בבית. מרגישה מצוין בהתחשב בנסיבות. וכולי הכרת תודה לסמדר על הביצוע. ולא פחות על הדרך. ממליצה מעומק הלב!!! הלוואי וכל הרופאים יהיו ברמה כזו גבוהה מקצועית ואישיותית. חייבת לשבח גם את מיטל המזכירה הנהדרת שתמיד זמינה ותומכת. צוות נפלא. תודה תודה."

להמלצות נוספות לחצי כאן

איך להתכונן לממוגרפיה? 

ממוגרפיה היא הליך שגרתי מאוד, היא מבוצעת עשרות פעמים ביום במכוני הדמיה ואינה דורשת התכוננות מיוחדת. אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה או להפסיק לקחת תרופות, לעשות שינויים כלשהם בתזונה או בשגרת החיים. תוכלי לעבור את הבדיקה בכל שעה שנוחה לך, היא אינה אורכת זמן רב ולא כרוכה באי נוחות יוצאת דופן. עם זאת, על מנת למקסם את היעילות של הממוגרפיה ולעבור את הבדיקה בקלות מומלץ:

• לקבוע את הבדיקה כשבוע עד 14 יום מסיום הווסת אחרונה, בתקופה זו השדיים פחות רגישים ונפוחים כך שגם תרגישי פחות אי נוחות וגם תוצאות הבדיקה יהיו מדויקות יותר.
• חשוב להביא אתך צילומים קודמים אם עשית ממוגרפיה בעבר ותוצאות של בדיקות אחרות אם ישנן כמו אולטרסאונד שד.
• הימנעי משימוש בדאודורנט, קרם או תכשירים אחרים באזור בית השחי והחזה ביום הבדיקה מכיוון שאלו עלולים להופיע ככתמים לבנים בצילום ולשבש את קריאת התוצאות.

איך מפענחים את תוצאות הממוגרפיה? מהו מדד BIRADS?

הצילום הממוגרפי מפוענח על ידי רדיולוג – רופא מומחה בתחום הדימות. הרדיולוג משתמש בסולם BIRADS  - Breast Imaging Reporting and Data System כדי להעניק לצילומים "דירוג". הסולם מתחיל מ-0 ומגיע ל-6:

• BIRADS 0 -  ממצא לא ברור או לא סופי הדורש או בירור הדמייתי באמצעי אחר או ממוגרפיה חוזרת בלחץ או תנוחה שונים.
• BIRADS 1  - הממוגרפיה תקינה, אין ממצאים חריגים.
• BIRADS 2  - ממצא ביניים, כנראה שפיר או שידוע כי קיים או נמצא כבר בבירור.
• BIRADS  3  - ממצא עם סיכוי של פחות מ-2% להפוך לסרטני. דורש בירור ומעקב כל 6 עד 12 חודשים.
• BIRADS 4A - ממצא חשוד עם סיכוי של 2 עד 10% לממאירות.
• BIRADS 4B - ממצא חשוד עם סיכוי של 11 עד 50% לממאירות.
• BIRADS 4C - ממצא חשוד עם סיכוי של 51 עד 95% לממאירות.
• BIRADS 5 - נתגלה ממצא חשוד עם סיכוי של מעל 96% לממאירות הדורש ביופסיה.
• BIRADS 6 - ממצא הידוע כסרטן שד ונמצא בתהליך בירור נוסף או טיפול.

בנוסף לתוצאות בסולם ה-BIRADS , הרדיולוג משתמש במונחים מקצועיים מתחום הדימות כדי לתאר את הנמצא בצילומים, הנפוצים הם:

• גוש (lump) – מסה אנורמלית בשד, גושים עם קצוות חלקים ומוגדרים היטב לרוב יתבררו כשפירים, גוש עם נוזל הוא בעצם ציסטה.
• הסתיידויות (calcification) –  נקודות לבנות המופיעות בממוגרפיה ומקורן במלחי סידן, הצטברות של הסתיידויות יכולה להיות קשורה לשינויים שאינם ממאירים בשד או להופעה מוקדמת של סרטן השד.
• אסימטריה (asymmetry) – הופעה של רקמה צפופה יחסית לרקמה הסובבת אותה, בדרך כלל מדובר בממצא שפיר אך לעיתים יהיה צורך בבירור נוסף.
• עיוות ארכיטקטורה – מונח המתאר שינויים ברקמת השד.
• שד פיברוגלנדולרי – רקמת שד צפופה המקשה על רגישות הבדיקה, במרבית המקרים יש לעבור בדיקות אחרות כמו אולטרסאונד שד כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר (פירוט בהמשך).

כל ממצא בממוגרפיה יכול להתברר בסופו של דבר כשפיר ואכן, רק כ-10% מהנשים שהתגלה אצלן ממצא כלשהו יאובחנו עם סרטן השד כך שגם אם תוצאות הממוגרפיה שלך כוללות ממצאים בשלב זה אין כל סיבה לדאגה. עלייך לפנות לבירור רפואי מעמיק יותר כדי לבחון אפשרות לבדיקות נוספות ולאבחון מדויק של ממצאי הממוגרפיה.

נאמר לי שיש לי שד צפוף, האם הממוגרפיה שלי תהיה מדויקת? 

רקמת השד שלנו עשויה משומן, בלוטות חלב ורקמות חיבור. המונח "שד צפוף" מתייחס למצב בו הרקמה הבלוטית ורקמות החיבור רבות יותר מרקמת השומן. רקמת שומן נראית שחורה בממוגרפיה ואילו רקמה בלוטית מופיעה בלבן. הקושי נובע מהעובדה שגם הסתיידויות וגושים בשד מופיעים בצבע לבן בבדיקת הממוגרפיה ולמעשה "נבלעים" ברקע. קשה מאוד להעריך את צפיפות השד בבדיקה ידנית ולכן ההערכה תעשה לרוב בזמן הממוגרפיה. הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה קבע סולם בן 4 דרגות לאבחון צפיפות השד BI-RAD ‏(Breast Imaging and Reporting System)‏:

• BI-RAD דרגה 1: מתחת ל-25% רקמת שד צפופה, שד שומני כמעט לחלוטין
• BI-RAD דרגה 2: כ- 26% ל-50% רקמת שד צפופה
• BI-RAD דרגה 3: כ- 51% ל-75% רקמת שד מאוד צפופה
• BI-RAD דרגה 4: למעלה מ-75% רקמת שד צפופה ברמה גבוהה

שד צפוף מאפיין כ-50% מהנשים מעל גיל 50 וכ-40% מהנשים מתחת לגיל 50. צפיפות רקמת שד בדרגה 1-2 אינה מהווה קושי באיתור הסתיידויות וגושים אך צפיפות בדרגה 3-4 תקשה על האבחון ותוריד את הרגישות של בדיקת הממוגרפיה. כיום ישנן שיטות הדמיה שונות שמאפשרות להתגבר על האתגר האבחוני של שד צפוף כמו ממוגרפיה עם חומר ניגוד וממוגרפיה דיגיטלית – טומוסינתזיס (Digital Breast Tomosynthesis). בנוסף, במידת הצורך ניתן לעבור MRI שד ואפילו מיפוי איזוטופי של השד (אם כי האחרון אינו נחשב לבדיקת סקר סטנדרטית). בכל מקרה, לבעלות שד צפוף מומלץ במיוחד לעבור אולטרסאונד שד בנוסף לממוגרפיה.

מהו אולטרסאונד שד? איך מבצעים את הבדיקה? 

האולטרסאונד הוא מכשיר המשתמש בגלי קול להדמיה. הוא אינו פולט קרינה ויכול לשמש להדמיה של כל חלק בגוף כולל הדמיה של עובר ברחם אמו. הבדיקה אינה פולשנית, לא כוללת תופעות לוואי כלשהן ובטוחה לחלוטין גם בהנקה. אולטרסאונד שד כשמו הוא – דימות של השד בעזרת מכשיר האולטרסאונד המשמש למציאת גושים בשד, ציסטות מסוגים שונים, לאבחון קשרי לימפה נגועים בסרטן וגידולים ממאירים אחרים. עם זאת, הבדיקה אינה יכולה לזהות הסתיידויות בשד.

אולטרסאונד שד משמש בעיקר כבדיקה משלימה לממוגרפיה וביכולתו לגלות ממצאים מסוימים שהממוגרפיה אינה יכולה, לשפוך אור על ממצאים שהתגלו כלא ברורים בממוגרפיה והיא בדיקת הסקר המועדפת לנשים מתחת לגיל 30.

הבדיקה מבוצעת בשכיבה לצד מכשיר האולטרסאונד. מבצע הבדיקה יבקש ממך להסיר את החזיה והחולצה ויניח ג'ל מיוחד (שניתן להסיר בקלות אחר כך בעזרת נייר מגבת) המשמש לשיפור ההולכה של גלי הקול על גבי השד. לאחר מכן, יעביר את המתמר (מכשיר קטן המחובר לאולטרסאונד) על השד. את התמונה שהאולטרסאונד מייצר ניתן לראות מיד על מסך במכשיר. הבדיקה אינה כואבת אך יכולה להיות אי נוחות מסוימת במידה ויופעל מעט לחץ על השד באמצעות המתמר. אולטרסאונד שד נמשך כ-30 דקות לכל היותר.

מתי מבצעים אולטרסאונד שד?

הבדיקה המקובלת לנשים מעל גיל 40 לאיתור סרטן שד היא הממוגרפיה, אולטרסאונד שד יבוצע במקרים הבאים:

• כאשר יש צורך לבחון לעומק ממצאים שהתגלו בממוגרפיה, בעזרת האולטרסאונד ניתן לאפיין את הממצאים באופן מדויק יותר. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא ציסטות שמופיעות כגוש בממוגרפיה אך בעזרת מכשיר האולטרסאונד אבחנה בין ממצא ממאיר לשפיר.
• כשיש צורך לבדוק אזורים בגוף שלא נגישים למכשיר הממוגרפיה כמו בית השחי.
• בנשים להן שד צפוף. שלא כמו הממוגרפיה, לאולטרסאונד היכולת לחדור דרך הרקמה הצפופה.
• בנשים מתחת לגיל 30 שהתגלה אצלן חשד לגוש בשד בבדיקה ידנית.
• ביופסיה בהנחיית אולטרסאונד.

איך להתכונן לאולטרסאונד שד?

בדיקת אולטרסאונד היא בין הפשוטות והנפוצות ביותר בעולם הדימות, היא מבוצעת אלפי פעמים מידי יום הן במכוני דימות והן בקליניקות, מרפאות, חדרי מיון ומרכזים רפואיים שונים. אין כל הכנה מיוחדת שאת צריכה לעשות לפני הבדיקה, אין צורך להיות בצום או לשנות דבר בשגרת החיים. ייתכן ותתבקשי להסיר תכשיטים מאזור הצוואר והחזה לפני הבדיקה.

האם הבדיקה כואבת? האם יש תופעות לוואי? 

הבדיקה אינה פולשנית, לא נעשית תחת הרדמה, אורכת לא יותר מחצי שעה ואין לה תופעות לוואי כלל. ניתן לעבור אולטרסאונד שד בכל שעה ביום שנוחה לך ולחזור לשגרת יומך מיד לאחר צאתך מהבדיקה. אולטרסאונד שד לא כואב, המכשיר אינו פולט קרינה, אין כל סיכון באולטרסאונד גם אם הנך בהריון או מניקה. תיתכן אי נוחות רגעית במידה ויהיה צורך ליצור מעט לחץ על השד כדי לקבל תמונה טובה יותר. מעבר לכך, הבדיקה מאוד קלה ופשוטה.

מה בעצם ההבדל בין ממוגרפיה ואולטרסאונד שד? 

כפי שראינו מדובר בשתי בדיקות שונות לחלוטין המבוצעות בטכנולוגיה שונה – ממוגרפיה היא צילום רנטגן ואולטרסאונד עושה שימוש בגלי קול ללא קרינה. בדיקת הממוגרפיה יכולה לזהות גושים והסתיידויות בשד אך היא לא תוכל לזהות את תוכן הגוש, רק באולטרסאונד שד נוכל לבדוק אם מדובר בגוש מוצק או ציסטה למשל. מנגד, בדרך כלל לא נוכל לראות הסתיידויות בשד בבדיקת האולטרסאונד אלא רק בממוגרפיה. ממוגרפיה ואולטרסאונד שד אם כך הן בדיקות המשלימות זו את זו ובמרבית המקרים האחת לא באה להחליף את השנייה.

תשובות לשאלות נפוצות: 

מה השלב הבא לאחר הבדיקות? 

במידה והתגלה ממצא בממוגרפיה או אולטרסאונד שד עלייך לפנות להמשך בירור רפואי כדי לבדוק סופית האם הממצא שפיר או בעל פוטנציאל לממאירות. האם בכל מצב בו יש ממצא חשוב לפנות לבירור או רק כאשר הבדיקה מצביעה על ממצא מפורש? התשובה היא כן, בהחלט, בכל מצב בו יש ממצא כלשהו יש לפנות לבירור רפואי. הממוגרפיה והאולטרסאונד שד הן בדיקות וותיקות ואמינות אך הן לא יכולות לקבוע בוודאות גמורה האם מדובר במסה ממאירה או שפירה. הדרך הטובה ביותר לבחון את טיב הממצא הוא על ידי ביופסיה. ביופסיה היא לקיחה של דגימה מהממצא עצמו. הדגימה נשלחת למעבדה שתוכל לזהות האם מדובר בתאים סרטניים או שפירים. יותר מכך, במקרים רבים ניתן לזהות בדיוק רב את סוג הממאירות ותאי הקולטנים שנמצאים על גבי המסה הסרטנית. אלו יקבעו את סוג הטיפול, לפני ו/או לאחר ניתוח.

האם אוכל לעבור ממוגרפיה ואולטרסאונד שד עם שתלים בחזה? 

שתלי סיליקון בחזה לא מונעים את האפשרות לעבור ממוגרפיה ואולטרסאונד שד. לפני ממוגרפיה יש לציין בפני מבצע הבדיקה שעברת הגדלת חזה כדי שיוכל להתאים את הבדיקה (ההבדל הוא במספר צילומים גדול יותר לכל שד) ולכוון את המכשיר באופן שלא יסכן את השתלים. לנשים בעלות שתלי סיליקון בחזה מומלץ במיוחד לעשות גם אולטרסאונד שד, להיות במעקב של כירורג  שד.

האם ניתן לעבור ממוגרפיה ואולטרסאונד שד בהריון או בזמן הנקה? 

התשובה הקצרה היא כן, בהחלט. ראשית, אולטרסאונד של הרחם והעובר בהריון היא בדיקה שגרתית שכל אישה בהריון עוברת כך שבהחלט ניתן לעשות גם אולטרסאונד שד ללא כל חשש. שנית, כמות הקרינה בבדיקת הממוגרפיה קטנה מאוד ולא צפויה להשפיע על העובר בזמן ההריון – עם זאת אין המלצה על ממוגרפיה בהריון שלא לבירור ממצא חשוד בשד. בהנקה אין שום בעיה לעבור דימות שד למעט MRI.

בהריון- עבור נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד או נשים שמצאו גוש בשד בבדיקה עצמית יומלץ לעבור אולטרסאונד שד ורק לאחר מכן, אם יש צורך ממוגרפיה. במידה ואת נדרשת לעבור ממוגרפיה בהריון יש להודיע לטכנאי כדי שיוכל לכסות את הבטן עם מגן מפני קרינה. בזמן הנקה, כדאי לרוקן את השד כ-30 ד' לפני הבדיקה. תוכלי להניק מיד לאחר סיום הבדיקה ללא חשש.

האם כל ממצא הוא סרטני או עם פוטנציאל להתפתח לכזה? מהו ממצא שפיר בשד? 

בהחלט לא! לא כל ממצא בממוגרפיה ואולטרסאונד שד יתגלה כממאיר או אפילו בעל פוטנציאל להתפתח לסרטני. ממצא שפיר (לא סרטני) בשד שכיח מאוד, כך למשל נשים רבות ובמיוחד צעירות, סובלות מהופעה של ציסטה בשד שאינה קשורה בשום צורה ודרך לסרטן השד ולא מעלה במאומה את הסיכוי לפתח סרטן. אפילו הסתיידות לא חייבת להצביע על הופעה של סרטן השד.

דוקטור סמדר פקר ניר היא כירורגית שד בעלת ניסיון רב הן באבחון והן בטיפול וביצוע ניתוחים.