הכל (כמעט) על הנקה

תהליך ההנקה

הנקה היא תהליך פיזיולוגי בו התינוק מוזן על ידי אמו בדרך טבעית, על ידי מציצת הפטמה ויניקת החלב מתוכה.
תהליך יצירת החלב מתחיל בגירוי ההורמון פרולקטין המופרש מיותרת המוח וגורם ליצור חלב באוּניות השד, בעת יניקה נוצר כוח שאיבה המגרה משיכה של החלב דרך הצינוריות מאוניות השד אל קצה הפטמה וכך ניזון התינוק.
ביום הראשון החומר המופרש נקרא קולוסטרום והוא עשיר בנוגדנים העוזרים למערכת החיסונית בתחילת החיים, מרקמו שונה מחלב, צבעו שקוף-צהבהב והוא עשיר בחלבונים.

תהליך התבססות ההנקה שונה מאשה ואשה, ואף תמוה מכך- שונה מהריון להריון. יש נשים שתוך מספר ימים מתאזנות מבחינת הנקה, ויש רבות ש’נלחמות’ 3-4 חודשים עד שמגיעות לכך.
לא מעט נשים מוותרות על התענוג בשל קושי רב הנובע מכמות חלב פחותה וקושי בעליה במשקל של התינוק, בכי רב בהנקה ולאחריה, כאבים וגודש בשד, דלקות בשד, סדקים ורגישות בפטמה ועוד.

תחליפי חלב

שימוש בתחליפי חלב מקובל מאד בעולם המערבי, והיו שנים אף שהיה עידוד לכך. מרבית המחקרים מדגישים כי יש יתרונות בחלב אם מבחינת בריאות היצור הקטן. יתרונות נוספים הם הקשר בין האם לתינוק בהנקה, חסכון כלכלי מול פורמולות יקרות.
מאידך ניתן למנות חסרונות כקשר מופחת בשנה הראשונה עם ההורה השני, תחושה של נטל שמחולק שלא בשווה, קושי לחזור למשרה כשהילד זקוק לחלב שלו.

סיבוכי הנקה

כמו שציינתי הנקה אינה חפה מקשיים ויש מספר סיבוכי הנקה:

1. גודש בשד
   בעיקר בתחילת ההנקה, ואף לפני הלידה יכול להופיע בשד גודש המוביל לכאב, תפיחות ניכרת, וקושי בפינוי החלב, לעתים מומלץ להניח קומפרסים קרים על השד, כרוב על השד, ואין תרופה מושלמת לכך. מומלץ על הנקות במרווחים שווים ולא להשאיר את השד שעות רבות מדי ללא הנקה, דבר הגורם להצטברות חלב באוניות.
2. דלקת בשד
   לרוב מתחילה כגודש ובהמשך הופעת אודם מקומי, נוקשות וחום המלוות לעתים בצמרמורות- בשלב זה יש לפנות לטיפול רפואי, הטיפול הוא נסיון לרוקן את השד ותוספת של טיפול אנטיביוטי פומי או תוך ורידי, תלוי במצב המטופלת והשד.
3. סתימה של צינוריות שד
   לעתים חלה סתימה באזור מסויים ומופיע גודש או דלקת באזור ספציפי בשד- לרוב עיסוי המקום ואמבטיות חמות משחררות את החסימה, לעתים יש צורך בשאיבה ובמקרים מסויימים החסימה היא מכאנית באזור הפטמה ויש לפתוח את הצינור בעזרת צינורית קטנה.
4. סדק בפטמה
   אחת התופעות הקשות והכואבות היא פצע בפטמה, שכן קשה מאד להניק או לשאוב חלב כאשר המקום רגיש. לעתים הגורם הוא מנשיכת הפטמה והנקה שאינה מבוססת ולא נכונה- מומלץ לפנות בשלב זה ליועצת הנקה על מנת לעזור לתינוק להניח פיו רחב יותר על כל העטרה.
   לעתים הבעיה נובעת מדלקת במקום ולרוב בשל פטריה וכאם הפתרון הוא בעזרת משחה מקומית וטיפול לפטריה גם לתינוק.
5. מורסה בשד
   כאשר החלב אינו מתנקז לעתים מגיעים חיידקים למקום הדלקת ויוצרים תהליך קשה הגורם לאבצס – כיס מלא מוגלה. ניתן לאבחן זאת באולטראסאונד לשד והטיפול הוא בניקוז המורסה וטיפול אנטיביוטי, לעתים יש צורך לאשפוז לכמה ימים.

האם יש קשר בין הנקה לסרטן השד?

התשובה היא “כן” . מוכח כי הנקה גורמת לירידה בשכיחות סרטן השד. מדובר בהנקה ממושכת מעבר לשנה. הרושם כי בתקופה הזו לשד יש פחות סיכויים לטעויות שכן מבצע את פעולתו הטבעית, כמו כן יש מספר מופחת של וסתות מה שמוריד סיכון לסרטן השד.

האם אפשר להיבדק ע”י כירורג שד במהלך ההנקה?
אין שום בעיה להיבדק בתקופה זו, חשוב להניק לפני הבדיקה על מנת שלא יהיה קושי בזיהוי ממצאים.

המלצותיי לקראת לידה:

• ההנקה היא תהליך לא קל אך מאד מתגמל כשמצליחים ליישמו.
• מי שאינה מעוניינת להניק – רצוי מאד לבקש טיפול בימים הראשונים לעצירת ייצור החלב על מנת להימנע מגודש משמעותי בהמשך.
• מומלץ להיעזר מייד לאחר כל לידה ביועצת הנקה שכן הבסיס להצלחה מתחיל ביניקה נכונה.
• גם נשים עם פטמות שקועות ורוב הנשים לאחר הגדלת שד עם שתלי סיליקון מסוגלות להניק.
• בכל תלונה אנא פני לבדיקת כירורג שד

מוזמנים לקרוא עוד בדף הפייסבוק של דר’ פקר ניר

נכתב על ידי דוקטור סמדר פקר ניר