ניתוחי סרטן השד

סרטן השד הוא אחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב נשים, ושכיחותו נמצאת בעלייה: בישראל מאובחנים אלפי מקרים מדי שנה, וסרטן השד מהווה שליש מסך מקרי הסרטן בקרב נשים (כאחוז אחד מהחולים במחלה הם גברים).

הרפואה מציעה היום מגוון רחב של אפשרויות טיפול בסרטן השד מטיפולים מקומיים דוגמת הקרנות וניתוחים שיש להם השפעה על אזור השד בלבד; ועד טיפולים מערכתיים דוגמת כימותרפיה, הורמונים, תרופות ביולוגיות וטיפולים אימונותרפיים שיש להם השפעות על כל הגוף, ומטרתם למנוע את חזרת הגידול או את שליחת הגרורות לאיברים אחרים. ההחלטה על דרך הטיפול האופטימלית, שיכולה לכלול שילוב של כמה סוגי טיפולים, מתקבלת בדיאלוג פתוח בין המטופלת לרופא/ה שלה, בהתאם לגודל וסוג הגידול, השלב שבו הוא אובחן ומצבה הרפואי של האישה.

ניתוח להסרת רקמת שד – סוגי ניתוחים
סרטן השד יכול להתבטא באופן מקומי בלבד בשד עצמו או להתפשט לבלוטות לימפה סמוכות בבית השחי של אותו הצד, ובמקרים מתקדמים יותר של גרורות והתפשטות מערכתית לאיברים מרוחקים מהשד. ניתוח הוא הטיפול המרכזי והנפוץ ביותר לטיפול בסרטן השד בשלבים 1-3 ומטרתו לשלוט במחלה ולעצור את התפשטותה במידת האפשר באמצעות הסרת התאים הממאירים. לניתוחים ישנם אחוזי הצלחה גבוהים, ועם זאת, בחלק מהמקרים יש צורך לבצע ניתוח חוזר, אך קטן יותר בהיקפו, בעיקר כאשר הכריתה לא מספקת או במקרה שהגידול גדול יותר ממה שהוערך.
הניתוחים מבוצעים תחת הרדמה כללית, כך שבמהלכם לא מרגישים דבר. הפעולה אורכת בין שעה לשלוש שעות, תלוי בסוג הניתוח ובהיקפו.
ניתוחי סרטן השד נחלקים לשני סוגים עיקריים:
מסטקטומיה (Mastectomy) – ניתוחים שכוללים כריתה של כל השד.
למפקטומיה (Lumpectomy) – ניתוחים משמרי שד בהם מסירים את הרקמה הסרטנית ורק חלק מהשד.
על אף שאין הבדל גדול בסיכויי ההחלמה בין שני סוגי הניתוחים, בניתוח משמר שד יש סיכוי גדול יותר להישנות או חזרה של הגידול בשד, ולכן נדרש להוסיף לו גם טיפול משלים בהקרנות. חשוב לסייג ולומר שלעיתים יש צורך בטיפול קרינתי משלים גם אחרי כריתת שד מלאה, ולא תמיד ניתן לדעת זאת לפני הניתוח.
לפעמים כירורג/ית השד ימליצו על טיפול כימותרפי או הורמונלי מקדים לפני הניתוח כדי להביא להקטנת הגידול.
בשני סוגי הניתוחים ייתכן שיהיה צורך להוציא גם את בלוטות (קשריות) הלימפה או את חלקן, על מנת לבדוק האם הגידול התפשט מהשד אליהן.

מסטקטומי – כריתת שד
ניתוח להסרה מלאה של רקמת השד, כולל אזור הפטמה והעטרה (ללא הסרה של שרירי דופן החזה), כאשר לעיתים נכרתים גם קשרי הלימפה בבית השחי, מאחר שזהו אזור שאליו נוטים תאי סרטן השד להתפשט.
כריתת שד מלאה מתבצעת במקרים בהם הגידול נרחב או כאשר מבקשים להימנע מטיפול קרינתי משלים. היקף הניתוח משתנה בהתאם לשלב הגידול, התפשטותו לרקמות סמוכות, גודל הגידול וגודל השד וכן בהתאם לטיפולים נוספים ומשלימים שעוברת המטופלת ולהעדפתה. לפעמים תיתכן הסרה של השד בלבד; לעיתים יהיה צורך בהסרה של השד ושל רקמות סמוכות נוספות ובמקרים אחרים תידרש הסרה של השד יחד עם חלק מקשריות הלימפה בבית השחי או הסרה כפולה של שני השדיים.
על פניו, נראה שדווקא ניתוח משמר שד הוא הבחירה המועדפת, מאחר שהוא אינו מסיר את השד בשלמותו, אבל כריתת שד היא הטיפול המיטבי במקרים בהם:
– שלב המחלה מתקדם
– הגידול גדול או בעל כמה מוקדים, לעיתים אפילו טרום-סרטניים
– במספר סוגי סרטן מסוימים
– הגידול נמצא במרכז השד, מאחורי הפטמה, בפטמה או בעטרת השד
– השד קטן
– כשניתוח משמר שד (הסרה חלקית) לא הצליח
– כשהאישה המטופלת מעדיפה הסרה מלאה.
כדאי לדעת שבמטרה לאפשר שחזור שד עתידי, קיימת אפשרות להסיר את השד במלואו תוך שמירת מעטפת השד הכוללת את העור והפטמה.

ניתוחים משמרי שד – כריתת שד חלקית
למפקטומי הוא ניתוח משמר שד, וכפי שניתן להבין משמו – מטרתו לשמר את השד ככל הניתן, ללא צורך בכריתה מלאה. על פי רוב, בניתוחי למפקטומי צורת השד נשמרת למעט צלקת, למרות שייתכן עיוות מסוים בצורתו החיצונית של השד. שתי הטכניקות העיקריות המשמשות בניתוחים משמרי שד הן למפקטומיה – כריתת גוש, וקוודרנטקטומיה – כריתת רביע של השד.
כריתת שד חלקית מתאפשרת בדרך כלל כאשר הגידול קטן יחסית לגודל השד. בניתוח זה מתבצעת כריתה של הרקמות הנגועות ומעט רקמות בריאות הסמוכות להן בלבד, ולא של השד כולו. הגוש שיוצא מן השד יישלח לבדיקה פתולוגית, וכך גם מספר קשריות לימפה, כדי לבדוק אם הגידול התפשט גם אליהן.
שוליים נקיים – הוצאת הגידול בשלמותו:
בניתוחי למפקטומי, רקמות השד שהוסרו בניתוח נשלחות לבדיקה פתולוגית כדי לוודא שלא נותרו תאים סרטניים בשולי הגוש והם נקיים. בחלק מהמקרים מתגלה שגבולות הכריתה (השוליים) אינם נקיים ושנותרו תאים סרטניים בשד לאחר הניתוח, ולכן נדרש ניתוח חוזר להרחבת הכריתה הקודמת והוצאת הרקמה הנגועה. שוליים חיוביים שנגועים בסרטן נובעים בדרך כלל מכריתה לא מספקת, ואינם מעידים בהכרח על כישלון הניתוח, אלא על פרוצדורה שגרתית שמתרחשת בדרך כלל ב- 20% מהמקרים. ניתוחים חוזרים להרחבת היקפי הכריתה הם קצרים יחסית והצורך בהם לא קשור לסיכויי ההחלמה.

ניתוחי קשריות לימפה בבית השחי
בשל סמיכותן של בלוטות (קשריות) הלימפה בבית השחי לשד, בעת ניתוחי כריתת שד מלאה או חלקית, דוגמים גם את הקשריות כדי לבדוק האם הסרטן התפשט מחוץ לגבולות השד והגיע גם אליהן. במהלך הניתוח מבוצע חתך קטן ליד בית השחי דרכו מוסר חלק מהבלוטות ונבדק במיקרוסקופ.
הדגימה הזו יכולה להתבצע בשתי דרכים:
– הסרת מספר קשריות לימפה ושליחתן למעבדה פתולוגית
– דגימת בלוטת הזקיף (בלוטת הלימפה הראשונה שמקבלת ניקוז מהשד) – טכניקה חדשנית של ביופסיה בזמן הניתוח.
אם התאים הסרטניים הגיעו לקשריות הלימפה, ניתן להסיר אותן בניתוח או להתאים טיפול משלים לאחריו.

הסרה מניעתית של השד
כריתה מניעתית של שד אחד או שניהם מתבצעת מתוך כוונה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד או למנוע אותו. ההחלטה על כך מתקבלת בדרך כלל על ידי נשים שעברו הסרה של שד אחד בעקבות סרטן שד ומעוניינות למנוע התפתחות גידול גם בשד השני; או על ידי נשים שיש להן היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שהן נשאיות של מוטציות תורשתיות בגנים BRCA1 ו- BRCA2, אשר ידועות ככאלה שעלולות לגרום לסרטן השד.
בהסרה מניעתית הכריתה היא מלאה וכוללת את הסרת כל רקמת השד והפטמה וניתן לשחזר את השד בניתוח שחזור.

ניתוח שחזור שד
לאחר ניתוח כריתת שד, מלאה או חלקית, ניתן לבצע ניתוח לשחזור שד באופן מיידי או בשלב מאוחר יותר, בהתאם למצב הרפואי ולבחירת האישה המטופלת.
התפיסה הרווחת היא ששחזור שד נעשה רק לאחר ניתוח מסטקטומיה בו כורתים את השד במלואו, אך גם בניתוח משמר שד לעיתים עולה הצורך בשחזור מטעמים אסתטיים בעיקר: כאשר מוסר חלק משמעותי מנפח השד בעקבות גידול גדול יחסית או במקרים שבהם נוצר עיוות בצורת השד והפטמה זזה ממקומה.
חשוב לציין ששחזור השד נועד למטרות אסתטיות, ואינו פוגע בתהליך הריפוי.

 

נכתב על ידי  ד"ר סמדר פקר ניר