ביופסיה בשד הוא הליך רפואי שבו מבצעים הסרה של רקמת שד ושולחים אותה למעבדה למטרת אבחון. באמצעות בדיקת ביופסיה ניתן להעריך את אופיו של גוש חשוד בשד ולקבוע האם הוא ממאיר או שפיר. גושים בשד אינם תמיד סרטניים וישנם מספר מצבים שיכולים לגרום להם להיווצר בשד ולכן חשוב לבצע את כל הבדיקות הנדרשות על מנת לקבוע באופן וודאי את הסיבה להיווצרות הגוש ולהחליט על דרכי טיפול.
מתי מבצעים ביופסיה לשד?
ביופסיית שד מבצעים כאשר יש ממצא בבדיקת ממוגרפיה או אולטרסאונד או כשניתן להרגיש באמצעות מימוש ידני גוש שנוצר בשד וקיים חשש שהוא ממאיר. טרם בדיקת הביופסיה, במקרים שבהם עולה החשד, מטופלת תתבקש לעבור בדיקת ממוגרפיה, אולטרא סאונד ולבקר אצל כירורג שד על מנת להתחיל בתהליך הבדיקה. בדיקת ביופסיה נעשית כאשר קיים דימום או יציאה של נוזל לא שגרתי מהפטמה. במקרים שבהם קיימת נפיחות או תחושה של גוש בעת מישוש של בלוטות הלימפה בבית השחי, בדיקת הביופסיה תכלול גם לקיחת דגימה מאותו אזור. הגוש בשד יכול להיות בעל מראה שפיר – לדוגמא ציסטה שהיא כיס מלא בנוזל או גוש מוצק וכאשר מוצק ובר חשש הדרך הטובה ביותר לאשש את כל אחת מהאבחנות היא באמצעות ביופסיה לשד.
ככלל, לכל מטופלת עם דרגת חשד 4 ומעלה זקוקה להשלמת ביופסיה, לעתים כשיש רקע משפחתי משמעותי, גוש גדול, רצון מטופלת או רצון הכירורגית המטפלת - ניתן לשלוח לביופסיה גם ברמת חשד נמוכה מאד (BIRADS3).
איך להיערך לבדיקת ביופסיה לשד?
לפני ביצוע הבדיקה, המטופלת תתבקש לתת מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית, אלרגיות כולל רגישות לחומרי הרדמה. מעבר לכך, למטופלת
טכניקות לביצוע ביופסיה שד
ישנן מספר טכניקות שבאמצעותן הרופא יכול לבצע בדיקת ביופסיה שד ולהוציא רקמה למטרת האבחון. כל הטכניקות מתחילות ראשית בהרדמה מקומית של האזור ממנו תילקח הדגימה בשד.
- שימוש במחט עדינה – (FNA) המטופלת שוכבת על שולחן בזמן שהרופא מחדיר מחט קטנה ודקה ומזרק אל תוך הגוש ולאחר מכן מוציא דגימה ממנו. בדיקה זו מסייעת להבחין האם מדובר בציסטה שמלאה בנוזל או גוש שמלא בחומר מוצק. פחות מקובל להשתמש בשיטה זו למטרת ביופסיה.
- ביופסיית טרוקאט- דומה מאוד לטכניקה הראשונה אך המחט בה הרופא ישתמש תהיה עבה יותר- זו נקראת ביופסיית אקדח ובה מבוצע איסוף של מספר דגימות כאשר כל אחת מהן בערך בגודל של גרגר אורז.
- ביופסיית ממוטום – מבוצעת למקרים בהם הממצא הודגם בממוגרפיה- תחת ממוגרפיה, וב-MRI בלבד- מבוצעת תחת MRI.
המטופלת שוכבת על שולחן שבו קיים חור שבתוכו יונח השד. את השולחן ניתן להפעיל באופן חשמלי ולסובב אותו כך שהרופא יוכל לבצע את העבודה מתחת לשולחן בזמן שהשד שממנו תילקח הדגימה ממוקם בצורה יציבה בין שני הצדדים. הרופא יבצע חתך זעיר ובאמצעות מחט או מכשור במופעל באמצעות ואקום יסיר את הדגימה.
- ביופסיה בשילוב MRI – המטופלת תשכב על שולחן שבו שקע מובנה שבתוכו יונח השד. באמצעות מכשיר MRI, הרופא יוכל לראות היטב את השד והמיקום של הגוש תוך שהוא משתמש במכשיר ה-MRI על מנת להנחות את המחט היטב למקום המיועד. הרופא יבצע חתך קטן וייקח דגימה מהגוש בשד.
- ביופסיית שד כירורגית – במקרים בהם אין ודאות על הממצא שנדגם יישלח לביופסיה ניתוחית על ידי הכירורג, כמו כן בדגימות של העור והפטמה- יבוצע ע"י הכירורג המטפל.
המלצת מטופלות
שלי, יבנה:
"ד"ר סמדר פקר ניר מעבר למקצועיות שאינה מוטלת בספק , גם אדם רגיש שרואה אותי בגובה העיניים. כבר במפגש הראשון קיבלתי מידע ברור מובן ועם זאת שמדובר בגידול סרטני גם הצליחה להרגיע ולתת הרבה תקווה. הרגשתי שאני בידיים טובות ובטוחות ויש לי ליווי צמוד. הרגשתי שיש תמיד אוזן קשבת והרבה סבלנות לשאול ולברר . לפני הניתוח ביקרה אותי ד"ר סמדר הסבירה בצורה אישית ומרגיעה שהצלחתי להגיע לניתוח בטוחה ורגועה. תודה רבה ד"ר סמדר יקרה"מ, תל אביב:
"סמדר דאגה לי ולוותה אותי מתחילת התהליך עד הניתוח, מסורה ומעולה, יחס מעולה, משרה ביטחון ורוגע."
סיכונים בהליך ביופסיה לשד
למרות שמדובר בהליך שגרתי ונפוץ, ישנם סיכונים בהליך ביופסיה שד כיוון שבכל זאת מדובר בהליך כירורגי. תופעות הלוואי האפשריות של הביופסיה כוללות שינוי במראה של השד בהתאם לגודל הרקמה שהוסרה, הופעה של שטפי דם בשד (שייעלמו לאחר מספר ימים), נפיחות בשד ואף התפתחות של זיהום. כאבים אחרי ביופסיה שד הם לא נפוצים ולרוב התחושה היא יותר של אי נוחות. תופעות הלוואי הללו הן לרוב זמניות אך במידה והן נמשכות יותר ממספר ימים יש לפנות לקבלת טיפול רפואי. חשוב להקפיד על ההנחיות של הרופא לאחר ביצוע ביופסיה שד כיוון שכך ניתן יהיה לצמצמם משמעותית את הסיכוי להתפתחות של זיהום. תופעות הלוואי הללו הן מזעריות וחשוב לזכור שכל שמגלים מוקדם יותר את הסרטן, כך ניתן להתאים טיפול שיהיה יעיל יותר.
במטופלות מניקות הזקוקות לביופסיה יש סיכון גבוה יותר להתפתחות זיהום משני ופתח אזור הביופסיה עלול להפריש חלב בהמשך. רצוי להניק בסמוך להנקה – לפני וגם אחרי על מנת להפחית את הגודש בשד. רצוי לקבל הנחיות מדוייקות מהרופא המטפל ולציין שאתן מניקות.
תוצאות אפשריות של הביופסיה
אחת השאלות הנפוצות של מטופלות שעוברות את ההליך, היא תוך כמה זמן מקבלים תשובות של ביופסיה מהשד. תוצאות הביופסיה לרוב נשלחות ישירות אל כירורג השד שהוא הרופא המטפל בין שלושה ימים לשבועיים לאחר ביצוע הבדיקה. התוצאות יכולות להראות גוש שפיר, טרום סרטני או סרטני. במידה והתוצאות מראות שקיים גוש שפיר יכול להיות שמדובר בפיברואדנומה שהוא גידול שפיר ברקמת השד, מחלת שד פיברוציסטית שגורמת להיווצרות גושים בגלל שינויים הורמונאליים או papilloma intraductal, שהוא גידול שפיר בצינורות החלב. במידה ואכן מדובר בגוש ממאיר, תוצאות הביופסיה יכילו גם מידע בנוגע לסוג הסרטן שאותר. ישנם סוגים שונים של סרטן שד והם כוללים Invasive Ductal Carcinoma שהוא סרטן שמופיע בצינורות החלב בשד, סרטן שד דלקתי שנחשב למאוד נדיר וגורם לשינוי בצורה והמראה של השד, Lobular Carcinoma Invasive שנוצר בבלוטות החלב. הרופא ישתמש במידע שהתקבל בתוצאות הביופסיה על מנת לתכנן את הטיפול העתידי. הטיפול בסרטן השד יכול לכלול כריתת של הגוש, כריתת שד, טיפולי קרינה, טיפול תרופתי הורמונאלי וכימותרפיה. כל אלו לפי אופי הגוש.