בדיקת שד – פשוט לדעת

היא קצרה, פשוטה – ויכולה להציל חיים: בדיקת כירורג שד חשובה לכל אישה, בכל גיל. מתי לגשת? מה בודקים? איך מתבצעת הבדיקה ומה קורה אחריה? המדריך שלפניך יעשה לך סדר ויוריד את מפלס החרדה

סרטן השד הוא הנפוץ ביותר בקרב נשים, ואחת מכל שמונה נשים תחלה במהלך חייה במחלה. מודעות וערנות הן מפתח לגילוי מוקדם של שינויים. אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על בריאות השד ביצוע בדיקה אצל כירורג או כירורגית שד – מדובר ברופאים מומחים בכירורגיה המתמחים בנושאי שד ומלווים את המטופלות בצמתים רפואיים משמעותיים: מהמעקב השגרתי אצל נשים בריאות, דרך ליווי נשאיות ומטופלות בסיכון מוגבר ועד לטיפול מקיף בנשים שאובחנו עם ממאירות.

בדיקה ידנית אצל כירורג או כירורגית שד היא בדיקה קלינית קצרה יחסית, אך בעלת משמעות רבה, שיכולה לשפוך אור על ממצאים חדשים או לעקוב אחר ממצאים ידועים. הנה כל מה שכדאי לדעת על הבדיקה:

למה חשוב להיבדק אצל כירורג או כירורגית שד?

מדי שנה מאובחנות בישראל כ־6,500 נשים בסרטן שד ולמעלה מ-1000 נפטרות מסרטן זה, כך על פי נתוני הסטטיסטיקה השנתיים האחרונים. עם זאת, בעידן שבו טיפולים חדשים מופיעים חדשות לבקרים, סיכויי ההחלמה הולכים ועולים ומתוך כך גם עולה הצורך באבחון נכון ומדויק של סרטן השד כגורם קריטי להצלת חיים. סיכויי ההחלמה עולים ככל שהאבחון נעשה בשלבים מוקדמים יותר ולמעשה, על פי ההערכות, סיכויי ההחלמה במקרים שבהם נעשה גילוי ואבחון בשלב מוקדם הם 92%. כיוון שסרטן שד היא מחלה שקצב ההתפתחות שלה מושפע משלל גורמים ומשתנה בין אישה לאישה, מעקב קבוע אצל כירורג או כירורגית שד יכול למנוע אבחון בשלבים מתקדמים.

בדיקה אצל כירורגית שד יכולה לסייע גם בהורדת מפלס החרדה: ברוב המקרים הגוש שמתגלה בשד הוא בעל אופי שפיר, ולא אחת אפשר יהיה להבחין בבדיקה הידנית בין שינוי שקשור למשל בשינוי הורמונלי, גיל ותנודות במשקל הגוף לבין שינוי שדורש אבחון מעמיק יותר. אבל ללא בדיקה מסודרת, לא ניתן לדעת. הכירורג יבחן את התמונה המלאה, יפרש את הממצאים ובמידת הצורך ימליץ על המשך בירור.

מתי יש לפנות לבדיקה?

ביקור אצל רופא או רופאה כירורגים המתמחים בכירורגיית שד יכול להתרחש על רקע של כמה סיבות, אם לשם מעקב, כתגובה לשינויים שקשורים בשד או לאחר ממצאים שעולים בבדיקות הדמיה, כמו ממוגרפיה או אולטרסאונד. ככלל, מומלץ לכל אישה מגיל 30 לגשת למעקב אצל כירורג או כירורגית שד אחת לשנה, ומגיל 40 פעם או פעמיים בשנה. לנשים שלהן היסטוריה משפחתית של סרטן השד או נוכחות של מוטציה ל־BRCA, מומלץ לגשת למעקב בתדירות גבוהה יותר ומגיל צעיר יותר.

חשוב להדגיש כי אומנם סרטן השד נמצא בשכיחות גבוהה יותר אחרי גיל 35, אך גם נשים צעירות יותר עלולות לחלות בסרטן השד, ולכן מלבד המעקב, בכל מקרה של שינוי בשד, בכל גיל, מומלץ לפנות לבדיקה. שינוי יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, בגוש או ממצא חריג שמתגלה במקרה או בבדיקה עצמית של השד, בכאב מתמשך בשד, בגרד שלא חולף, בנפיחות מתחת לבית השחי, בהפרשה מהפטמה או באודם חריג. ביקור אצל כירורג או כירורגית שד נדרש לא אחת גם בעקבות ממצאים חשודים שעלו בבדיקות הדמיה, כמו ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI שד או לבדיקות מעקב לאחר ניתוחים קודמים.

כיוון שבמהלך הווסת יש נשים שחוות תחושת נפיחות או מלאות, וכן לעיתים תקופה זו מאופיינת בשינויים ברקמת השד, עדיף לקבוע את הבדיקה כעשרה ימים עד שבועיים לאחר סיום הווסת.

איך מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה אצל כירורג או כירורגית שד היא בדיקה ידנית ומומלץ להגיע לרופא או רופאה שאיתם תרגישי בנוח לעבור את הבדיקה הגופנית. חלק מהנשים חשות מתיחות לקראת הבדיקה – וזה טבעי לגמרי. מומלץ להגיע רגועה ככל האפשר ולשתף את הרופא או הרופאה בתחושות שלך. זכרי: המטרה היא לא רק לאבחן אלא גם להרגיע, להסביר ולהוביל אותך בצעדים מדודים ונכונים. אל תחששי לשאול כל שאלה – אין דבר כזה שאלה 'לא חשובה'.

המפגש מתחיל לרוב בשיחה על התסמינים ובירור היסטוריה רפואית ומשפחתית: רקע אישי של ממאירות שד, היסטוריה משפחתית של סרטן השד, שימוש בטיפול הורמונלי, גושים בעבר וכיוצא באלה. לעיתים יהיה צורך להגיע עם מסמכים קודמים או תוצאות בדיקות הדמיה קודמות.

הבדיקה עצמה היא בדיקה חיצונית. לרוב היא אינה כואבת, אך עשויה לעיתים להיות לא נעימה במקרים של רגישות. לצורך הבדיקה יהיה עליך להתפשט מהמותניים ומעלה והיא תתבצע במצב ישיבה ושכיבה. לאורך הבדיקה ייתכן שתבקשי לשנות מנח עבור הבדיקה, למשל לשלב זרועות מאחורי הראש, להסתובב לצד אחד וכיוצא באלה.  הרופא או הרופאה יבחנו בעזרת כריות האצבעות את השדיים, האזור סביב הפטמה ואזור בית השחי.

מה בודקים?

מטרת הבדיקה הידנית היא לבחון ממצאים חריגים שמעלים את החשד לסרטן שד: האם ישנם שינויים בגודל, בצורה או בסימטריה של השדיים או שינוי במיקום או בצורת הפטמה, האם ישנם שינויים בעור, כמו פריחות, גומות, אדמומיות, האם ישנן הפרשות מהפטמה והאם ניתן לזהות גושים או שינויים אחרים בשדיים וכן באזור בית השחי. אם ישנו גוש, הרופא או הרופאה יוכלו להעריך את גודלו, את מרקם הגוש ואת מיקומו.

תוצאות ופרשנות ראשונית

בסיום הבדיקה תקבלי מהרופא או הרופאה חוות דעת ראשונית: אם הבדיקה תקינה או אם קיים ממצא חשוד. אם אותרו שינויים בשד ניתן יהיה להעריך האם הם דורשים אבחון מעמיק יותר או שמדובר בשינוי שאיננו מסוכן. עם זאת התוצאות אינן חד־משמעיות – גושים חשודים עשויים להתגלות בסופו של דבר כשפירים ואילו ייתכנו גידולים קטנים אך ממאירים שלא ניתן להבחין בהם בבדיקה הידנית.

מה קורה אחרי הבדיקה?

אם הבדיקה תקינה, ניתן להירגע ולהמתין עד לבדיקה הבאה, לפי הצורך. אם עלו ממצאים שאינם חד־משמעיים, ייתכן ותתבקשי להגיע למעקב בתדירות גבוהה יותר כדי לבחון האם חלו שינויים בגודל או במאפיינים של הממצא. בכל מקרה של חשד ככל הנראה תקבלי המלצה להמשך בירור בבדיקות דימות, כמו ממוגרפיה או אולטרסאונד. ההדמיה תיבחר בהתאם לגילך, להיסטוריה הרפואית והמשפחתית ולממצאי הבדיקה הידנית. יש מקרים שבהם תקבלי הפניה לביצוע ביופסיה, כלומר דגימה של רקמה עבור בדיקה פתולוגית.

במקרים שבהם נמצא צורך בבדיקות הדמיה או ביופסיה, ונקבע כי יש ממצא ממאיר או חשוד, הרופא או הרופאה ימשיכו ללוות אותך בבחירת נתיב הטיפול, למשל הפניה לייעוץ אונקולוגי, בדיקות דימות נוספות, ביופסיות או ניתוח. בכל שלב, קיימת חשיבות לתקשורת פתוחה עם הרופא או הרופאה, לשאול שאלות ולהבין את המשמעויות.

סיכום: אין מקום לחשש – יש מקום לבדיקה

בדיקת כירורג שד היא שלב חשוב בשמירה על הבריאות. רוב הנשים שיגיעו לבדיקה יגלו כי אין כל סיבה לדאגה – אך עצם קיומה של בדיקה מסודרת היא צעד נכון ואחראי. ככל שמקדימים לבדוק – כך עולה הסיכוי למניעה, לטיפול יעיל, או פשוט לשקט נפשי. הגוף שלך שולח סימנים – תני לו מענה. בכל ספק, פנייה לכירורג או כירורגית שד היא לא פעולה של פחד, אלא של עוצמה.