גילוי של גוש בשד או בבית השחי יכול להיות מאוד מפחיד אך לא תמיד מדובר בגילוי ממאיר. גם במקרים שבהם החשש מאומת ואכן מדובר בגידול סרטני, חשוב לדעת כי ישנם כיום מגוון רב של טיפולים שמותאמים עבור כל מטופלת. אחת מהאפשרויות הוא הליך למפקטומיה – ניתוח להסרת גושים ורקמות חריגות מהשד.
ההליך כולל הסרה של הרקמה החריגה וגם רקמה בריאה שמקיפה אותה וזאת על מנת לוודא שלא נותר שאריות של רקמה חריגה בשד. ניתוח למפקטומיה נעשה במקרים שבהם צריך להסיר רק חלק מרקמת השד ורוצים להימנע מביצוע כריתת שד מלאה.
למפקטומיה או מסטקטומיה?
במקרים שבהם מטופלת מאובחנת בשלב מוקדם יחסית עם סרטן, לרוב ניתנת לה האפשרות של בחירה בניתוח למפקטומיה (הסרה של הגידול) או מסטקטומיה (כריתת שד מלאה). ניתוח למפקטומיה מצריך מהמטופלת לעבור טיפולי קרינה לאחר ביצוע ההליך והוא יעיל כאשר ישנה שארית מספקת של רקמת שד בריאה ושההליך אינו רב מוקדי ונרחב. שוליים ברורים של הגוש וחוסר נוכחות של תאים סרטניים ברקמה שמסביב לגידול גם היא תנאי הכרחי על מנת שיהיה ניתן לבצע בהצלחה ניתוח למפקטומיה. למרות שמרבית המטופלות מעדיפות לעבור הליך שנחשב לפחות פולשני, ישנם מספר פרמטרים שצריכים להילקח בחשבון כאשר מנסים להחליט באיזה סוג ניתוח לבחור. במידה והשיקול הכי חשוב מבחינת המטופלת הוא לשמור על השד, הליך למפקטומיה הוא האפשרות הטובה ביותר. לעתים במקרים של צורך בהסזרה נרחבת מבוצע תהליך של אונקופלסטיקה שהוא בעצם התאמת השד מחדש לכמות הרקמה שנותרת ולרוב התאמה של השד השני למימדים החדשים. פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא מידת החרדה של המטופלת והחשש שהסרטן עלול לחזור. במקרים אלו, מומלץ להתייעץ עם הרופא המנתח שכנראה ימליץ על האפשרות של מסטקטומיה. הליך זה גם לרוב לא יצריך לעבור טיפולי הקרנות. אציין כי רפואית אם אין צורך לעבור כריתת שד- ניתוח כריתה חלקית- למפקטומיה המשולב עם הקרנות בהמשך מוכח כבריא יותר מכריתת שד בלבד.
הליך ניתוח למפקטומי
על מנת לאבחן ולהתאים את סוג הניתוח הנדרש, הליך הסרת הגוש מתחיל באיתור האזור בשד שבו נמצא הגידול. לשם כך, מטופלות מתבקשות לעבור ממוגרפיה ואולטרסאונד שד. לאחר איתור הגידול, המטופלת תעבור הליך ביופסיה שבה תילקח דגימה על מנת לאבחן האם מדובר בגידול ממאיר. לאחר קבלת התשובות, ניתן יהיה לבחון את האפשרויות הקיימות ולבחור בטיפול המתאים והיעיל ביותר. ניתוח למפקטומי מתבצע לרוב תחת הרדמה כללית והוא כולל ביצוע חתך באזור שמעל הגידול, הסרה של הגידול והרקמה התקינה שעוטפת אותו ושליחה של הגידול למעבדה פתולוגית. במידה והניתוח כולל גם הסרה של בלוטת הלימפה בבית השחי, אותה פרוצדורה תיושם על ידי המנתח. בתום ההליך, המנתח יבצע סגירה של החתכים שבוצעו תוך הקפדה על שמירת האסתטיקה של מראה השד וזאת באמצעות תפרים נמסים והקפדה על חזיה בכל שעות היממה בימים לאחר הניתוח.
מה קורה אחרי ניתוח למפקטומי?
בתום ההליך, המטופלת מועברת לחדר ההתאוששות ושם הצוות הרפואי יבצע מעקב וינטר את קצב הלב, לחץ הדם וטמפרטורת הגוף של המטופלת. במרבית מן המקרים, המטופלת יכולה להשתחרר הביתה כבר באותו היום אך במידה ומדובר בניתוח גדול או יותר או שכרוך בסיכונים משמעותיים יומלץ על השגחה ללילה.
לאחר שחומרי ההרדמה יפוגו, המטפלת תקבל מהצוות הרפואי מידע הנוגע להליך ההחלמה בבית. כבר בחדר ההתאוששות, למטופלת יינתנו משככי כאבים ובנוסף גם מרשם שמומלץ לרכוש בדרך הביתה על מנת להימנע מהופעה או החמרה של כאבים לאחר הניתוח. המטופלת תקבל מידע מהמנתח בנוגע לאופן שבו יש לטפל בתחבושות שמונחות אזור שבו הגוש הוסר. במקרים מסוימים, המטופלת תתבקש להגיע לביקור מעקב אצל המנתח על ורק שם יבצע הסרה של התחבושות. מרבית המנתחים בוחרים להשתמש בתפרים נמסים כאשר הם מבצעים סגירה של החתכים שבוצעו בזמן הניתוח כך שאין צורך להגיע במיוחד למטרת הסרת התפרים. במידה והמטופלת מבחינה בקצה של תפר שמבצבץ מאזור החתך, ניתן להגיע אל המנתח על מנת להסיר אותו. המטופלת תקבל גם מידע שקשור לאופן שבו ניתן לזהות האם מתפתח זיהום באזור החתך ומתי יש לפנות לטיפול רפואי על מנת לטפל בזיהום. לרוב מדובר בהתפתחות של חום או אודם באזור המנותח.
תהליך ההחלמה בבית
לאחר השחרור הביתה, יידרשו מספר ימי מנוחה על מנת להתאושש מהניתוח. הלחץ הנפשי הופכים את ההליך למאוד מעייף ומתיש וביום החזרה הביתה חשוב לתת לגוף מספיק מנוחה לפני שחוזרים לשגרת החיים הרגילה. במידה והמטופלת חשה בכאבים, אפשר ליטול משככי כאבים בהתאם לצורך. חוסר תחושה וכאב באזור הניתוח (בשד או בבית השחי) הם מאוד שכיחים ואין סיבה להעמיס על הגוף שכרגע מנסה להחלים, התמודדות נוספת שקשורה לכאב. יש להקפיד על המינון בהתאם להמלצת המנתח ולא לתת לכאב להגיע לרמה גבוהה. ניתן יהיה להתקלח כ-24 שעות לאחר הניתוח, ורצוי לא להסיר חבישה בשבוע הראשון או לפי המלצת המנתחת. המטופלת תתבקש ללבוש חזיית ספורט או גופיה מיוחדת שתספק תמיכה טובה לאזור החזה. את החזייה יש ללבוש לכל אורך היום וגם במהלך הלילה וזאת על מנת למנוע תנועות לא הכרחיות שעלולות לגרום לכאב. במקרים שבהם מדובר במטופלת עם חזה יחסית גדול, מומלץ לישון על הצד (על האזור שלא נותח) כאשר מניחים כרית שתתמוך באזור החזה. מומלץ להתחיל לבצע תרגילים שמצריכים תזוזת הזרועות מספר ימים לאחר הניתוח וזאת על מנת להחזיר למטופלת את טווח התנועה והשימוש ביד כפי שהיה לפני הניתוח. התרגילים יימנעו הופעה של נוקשת בזרוע ובכתף בצד שבו בוצעה הסרה של הגוש. עם זאת, ישנם תרגילים שיש להימנע מהם עד אשר המנתח מבצע הסרה של הנקזים וחשוב לבדוק מולו ולקבל הנחיות מדויקות בנוגע לשגרת האימונים שמתאימה על מנת להימנע מפגיעה בהליך ההחלמה. בשבועות ובחודשים הראשונים שלאחר הניתוח, המטופלת עלולה להרגיש תחושת עקצוץ באזור הניתוח. כדאי לנסות ולהימנע מגירוד ואף לזכור שהאזורים עלולים להיות מאוד רגישים למגע. אי נוחות תלווה את המטופלת בתקופה זו אך היא צפויה להיעלם מעצמה לאחר מספר חודשים.
כחודש לאחר הניתוח תוזמני לביקורת עם הגעת התשובה הפתולוגית. יש צורך לקבוע מהו גודל הגוש, האם השוליים תקינים ומה טיב הבלוטות. תיבדקי על ידי הכירורג המנתח ותופני לאונקולוג להמשך טיפול לפי הצורך. המפגש הבא עם המנתח יתקיים מספר חודשים לאחר מכן.